כבד את ילדיך
כבד את ילדיך

זמן לישון

יונת שרון

(מתוך באופן טבעי, גיליון 29, יוני 2000)
ארבע לפנות בוקר,
אני חולמת;
כולם שכבו כבר
מזמן לישון.

ארבע לפנות בוקר,
אני כותבת
על המחשב
רשימה לעיתון.

שקט עכשיו
וזה נחמד
להתרכז,
להיות לבד.
אחזור לישון מיד.

זה לא הוחלט אי שם למעלה,
שיש לישון רצוף בלילה.
מנוחתי עוד ממתינה לה
שאתעייף
ואז אישן בכיף!


בהתחלה ייחסתי את דפוסי השינה המשונים שלי לאי-שפיות זמנית הנובעת ממנת יתר של פרולקטין (וזה גם יכול להסביר איך התפרץ ממני שיר כזה פתאום!). אחר כך חשבתי שאולי זו סתם מוזרות פרטית שלי - לכל אחד מגיע שיהיו לו כמה מוזרויות, כדי שלא יהיה עולם משעמם מאוכלס באנשים זהים. אבל אז נתקלתי במאמר לפיו המוסכמה שצריך לישון בלילה כשמונה שעות רצופות היא קיבעון של התרבות המערבית המודרנית.

במאמר מסופר על ניסוי שנעשה כדי למצוא את מקצב השינה הטבעי של בני אדם. 15 נבדקים נתבקשו לא להשתמש באמצעי תאורה מלאכותיים ולנסות לישון בשעות החושך. לאחר כמה לילות הם הגיעו לדפוס שינה של הירדמות לאחר כשעתיים של חושך, שינה למשך 3-5 שעות, יקיצה למשך כשעה באמצע הלילה, ושינה של עוד כ4- שעות עד לעלות השחר.

מסתבר שדפוס השינה הזה בדיוק היה מקובל באירופה עד לפני כמאתיים שנה. היה נהוג לחלק את שנת הלילה ל-"שינה ראשונה", "זמן-התבוננות", ו-"שנת-בוקר". זמן-ההתבוננות היה מנוצל לתפילה, שיחה, מחשבות או סתם לחלום.

גם אנתרופולוגים שחקרו חברות מסורתיות מדווחים שדפוסי השינה בהן מאוד לא קבועים. אנשים בחברות אלה עשויים להתעורר מספר פעמים במהלך הלילה ולחזור לישון אחר כך. הם לא משתמשים בבגדים מיוחדים בשביל השינה, ויכולים גם להירדם באמצע היום כשיש להם רגע פנאי.

אז לא אני המטורפת, אלא שאר האנשים!


אחד הדברים הראשונים שמנסים "ללמד" תינוקות הוא לישון בלילה. תינוק שמתעורר בלילה נחשב "קשה" יותר מתינוק שישן רצוף. אם הוא ממשיך להתעורר גם אחרי גיל שנה, אז בטוחים שמשהו לא בסדר איתו.

אבל כנראה שתינוק (או ילד) שמתעורר בלילה מתנהג בצורה טבעית לחלוטין. הבעיה היא לא בו, אלא בנו. התרגלנו שלהתעורר בלילה זה דבר נורא ואיום. עצם ההתעוררות גורמת לנו לכעס ומתח שמכלים את כוחותינו. וגם אם הילד נרדם חזרה בקלות, לנו לא תמיד קל להירגע מספיק בשביל לחזור לישון.

כמו הרבה דברים אחרים, אפשר לבחור להתנגד ליקיצות הליליות, ואפשר לבחור להתמכר להן. ואני מכורה! גם בלילות שהילדים שלי ישנים רצוף (קונפורמיסטים מערביים שכמותם!) אני מסתובבת ערה - קוראת, כותבת, חושבת, חולמת. אחרי שהספיק לי, אני חוזרת לישון רגועה ונינוחה, ואז גם קל לי להירדם בחזרה.

זה לא שאני ממליצה לכל אחד לכוון שעון לאמצע הלילה, אבל אם ממילא מעירים אתכם כל מיני שעונים קטנים בלילה, יש לכם הזדמנות להתחיל ליהנות מזה!

לדף הראשי