הדאגה לתעודת בגרות מגיעה לרוב משתי הנחות סמויות:
כדי לחשוב על נושא הבגרות בצורה שקולה והגיונית, יש להפוך את ההנחות האלה לשאלות:
לגבי השאלה השניה, כל אחד זכאי ללמוד לבגרות באופן עצמאי ולגשת לבחינות הבגרות החיצוניות (אקסטרניות) מגיל 17. אפשר גם להיעזר במכינות, מכוני הכנה לבגרות ובתי-ספר אקסטרניים, שמתמקדים בהכנה לבגרות והינם חופשיים מחלק מהאילוצים של בתי-ספר רגילים (ציפיות "חינוכיות" מצד הורים, מורים, מנהלים, והשלטון הנוכחי; הצורך לגרום לילדים ללמוד; החובה לשמור עליהם "במסגרת" וכו').
מי שבוחר בדרך זו יכול להשקיע שנה או אפילו שנתיים לנושא, ולעשות זאת רק כאשר מגיע הזמן בו הוא באמת רוצה או צריך תעודת בגרות. אבל אין סיבה להשקיע בכך 12 שנים, ולהתחייב לכך לפני שיודעים אם מסלול החיים הייחודי של הילד בכלל ידרוש תעודת בגרות באיזשהו שלב.
וזה מוביל לשאלה הראשונה: באילו מקרים נדרשת תעודת בגרות?
כמבוגרים, אם אנו מנסים להזכר במקרים בהם נדרשנו להראות את תעודת הבגרות, מדובר כמעט תמיד על קבלה ללימודים לקראת תעודה אחרת, כמו תואר אקדמי או תעודה מקצועית. כלומר, לתעודת הבגרות אין ערך בפני עצמה, אלא רק כהקדמה לתעודות אחרות. אבל כשבודקים את הדברים לעומק, מסתבר שבהרבה מקרים אפשר להתקבל ללימודים אקדמיים ומקצועיים בדרכים חלופיות, גם ללא תעודת בגרות (פירוט בתשובה על לימודים אקדמיים).
אבל כדאי לנסות לחשוב גם על כל המקרים בהם לא נזקקנו לתעודת בגרות. עבור חלק גדול מהאנשים, תעודת בגרות אינה נדרשת ואינה מסייעת בשום שלב בחייהם המקצועיים. רוב המקצועות דורשים כישורים, נסיון ומיומנות ספציפית, ולא תעודה כללית וסטנדרטית. למשל: מתכנת, אמן, מנהל, חקלאי, ברוקר, איש שיווק, איש מכירות, מדריך, יזם, מאבטח, סוחר, דירקטור בחברה, ספורטאי, יבואן, יצואן, גנן, עיתונאי, וכמובן ח"כ, שר, ראש ממשלה, נשיא.
את הזמן שלא מוציאים על תעודת הבגרות, אפשר לנצל בשביל ללמוד ולרכוש נסיון בתחומים שבאמת מושכים ומעניינים את בני-הנוער. אפשר להתחיל לעבוד (אפילו בהתנדבות) עם בעלי-מקצוע, אפשר ללמוד באוניברסיטה (כשומעים חופשיים, בלימודי-חוץ, או באוניברסיטה הפתוחה), אפשר אפילו לפתוח עסק עצמאי (כמו הירחון עולם קטן של טבע). מה שחשוב הוא היכולת להשתלב "בעולם האמיתי" בהדרגה, מגיל צעיר, כשעוד קל יותר להתנסות, להתחרט, ולהסתמך על תמיכת ההורים בעת הצורך. ככה כל אחד יכול להתקדם לבגרות אישית בדרכו שלו, בלי האשליה שאפשר להשיג בגרות באמצעות תעודה.